לגבולות יש שתי תכונות חשובות מאוד: שמירה וארגון. ההבנה של ילד את העולם היא בתהליך קונסיסטנטי של התהוות. לפעמים ילד חווה סיטואציות מסויימות ככאוס: לא מבין מי נגד מי ובאיזה עניין....כאן באים הגבולות ועוזרים לילד לסדר את עולמו: הוא יודע מה מותר ומה אסור (מותר לקפוץ על המקפצה בחצר אבל לא על המיטה); איפה הוא נגמר ומתחיל האחר (מותר לקרובים לתת נשיקה על הלחי אבל לא באיברים אינטימיים) וכן על יחסים בינאישיים. בנוסף, ילד יודע שבסיטואציות רבות הוא קטן, חלד ולא יודע. לגבולות יש תכונה ששומרת (מהתחשמלות, טביעה, ללכת לאיבוד) וכך הם מקנים לילד תחושת ביטחון.
איך עושים זאת בצורה הטובה ביותר - בהמשך. |
|
 |
לפעמים נדמה לנו שהילד הבכור שלנו לא שם לב לשינוי הגדול שמתרחש בגופה של אימו. זה אף פעם לא נכון!!!!!!!!!!!!!!!!. הוא שם לב ולכן כדאי למנוע את אי הוודאות. כדאי להסביר לילד מה הולך לקרות, אפילו אם זה בעוד זמן רב. אפשר להיעזר בספרים וכדאי לתת לילד זמן ומקום להתרגל לרעיון ולהבין את השינויים המתחוללים באימו, שיכינו אותו גם לשינויים לאחר הלידה. לדוגמא: אם שעייפה יותר בהיריון - הכנה לקראת העייפות שלאחר לידה וטיפול ברך שרק נולד. אם שעסוקה מעט יותר בעצמה - הכנה לכך שהילד יאבד מעט ממרכזיותו בחיי אימו כשאחיו או אחותו יוולדו וכו'. גם אם זה קשה וכואב כדאי לזכור: אתם, ככל הנראה, תעניקו לילדכם את המתנה היפה ביותר שיקבל בחייו: אח/ות. |
|
|
במקרים רבים קל יותר לילדים להיגמל מפיפי בעוד הגמילה מהקקי קשה יותר ואורכת זמן רב יותר. מהפרספקטיבה של הילד, קקי הוא חומר יותר מוחשי ויותר גדול ולפעמים מתעורר פחד מאובדן וחרדה מפרידה. לכן, אם הילד מבקש חיתול לקקי ומסרב לעשות בסיר או בשירותים את הקקי, אפשר להלביש לו חיתול, ואחרי שהוא עושה קקי, לשים את הקקי בסיר ולתת לילד להתבונן בחומר הזה שיצא מגופו. כדאי ללוות את ההתבוננות בהסבר קצר ופשוט כגון: "כשאנחנו אוכלים הגוף לוקח את כל מה שאנחנו צריכים כדי לגדול ולהיות חזקים וחכמים. לפעמים נשארים בגוף חומרים שהוא לא צריך והגוף רוצה להוציא אותם, כדי שיהיה לו מקום לחומרים חדשים ולאוכל חדש. ככה, כל יום אנחנו אוכלים והגוף לוקח את מה שהוא צריך, ואת מה שהוא כבר לא צריך הוא מוציא החוצה, בעזרת הקקי. כל יום יש לנו קקי חדש". |
|
|
להורים רבים יש נטייה לומר "די, אל תבכה" כשהילד מקבל מכה, מאוכזב ממשהו, נעלב וכו'. אולם, יש להבין כי בכי הוא חלק אינטגראלי וחשוב בעולם הרגשי של כולנו. כשכואב לנו, פיסית או נפשית, התגובה הספונטאנית היא בכי. זו תגובה טובה ומנקה: גם את הגוף וגם את הנפש. לכן, אין מה לפחד מהבכי של ילדינו. אני מציעה פשוט להיות איתם כשהם בוכים. ללטף, לחבק, אפילו לשיר שיר מיוחד לבכי, ולתת לילד להוציא אות הכל החוצה. זה יגרום לו להרגיש הרבה יותר טוב. |
|
|
אבות טריים רבים חשים, לאחר לידת בנם/ביתם, כי הם אינם מצויידים בכישורים הנדרשים על מנת לטפל בילדיהם. בנוסף, אל מול היווצרות ה"זוג" החדש, חשים אבות רבים מיותמים ולא שייכים. (או במילים אחרות, שהשאירו אותם בחוץ....). על מנת לקרב את האב לתינוק (ולאם הטרייה...) כדאי מאוד פשוט לתת לאב להיות עם התינוק, ולא לקחת בעלות על הילד ובכלל על "עולם הילדים". ייתכן מאוד (מאוד!!!!), שהאם תחוש כי האב אינו עושה את הדברים כמו שצריך. דהיינו, אינו מחזיק את הילד כמו שצריך, מחזיק אותו בתנוחה לא נכונה להאכלה וכו'. אף על פי כן, אני מציעה לתת לאבות להיות עם ילדם כפי שהם מבינים ולתת להם ללמוד להיות אבות בדרך שלהם. תחשבי על כניסה לעבודה חדשה בה המנהל כל הזמן "עומד לך על הראש" וכמה לא נעים זה יכול להיות. לכן, כדאי להפקיד את הרך הנולד בידי האב, להיכנס למקלחת ולשכוח משניהם לשעה קלה. כך, המסר שמועבר לאב ולילד יהיה שזה בסדר להיות ביחד ושזה בסדר שהביחד שלהם יהיה שונה! ואת יכולה להרוויח קצת זמן לעצמך (בטח אין לך כזה מיותר....) |
|
|
לצאת מהבית משמעו אמא רגועה יותר ותינוק רגוע ושמח יותר. וכן, גם ישן טוב יותר - גם בחוץ וגם בחזרה מהטיול. על מנת להפוך את היציאות לקלות יותר כדאי שתיק היציאה מהבית יהיה תמיד מוכן. אני ממליצה להכין תיק עם הדברים הבאים: צעצעועים קבועים (גיוון לצעצעועים שיש בבית), 2 חיתולי טטרה; מוצץ (אם יש צורך), 2 חיתולים, מגבונים, משחה ושקיות קטנות לחיתול מלוכלך או בגדים מלוכלכים שהיה צורך להחליף. מנשא (!!!!), ספר טוב לאמא, קצת כסף למקרה שבא קפה, בגדים להחלפה לתינוק. התיק מצוייד והדבר היחיד שצריך לחדש מידי יום ביומו הוא החיתולים. אני ממליצה, בנוסף, עלשמיכה גדולה שתשהה דרך קבע בעגלה ותמיד אפשר לפרוש על הדשא או בים. כך, גם אם הילד שלכם צורח וכבר אי אפשר, פשוט מתלבשים...ויוצאים. הוא יירגע בשניות. זה בדוק!!!! |
|
|
הגיע הגיל והילד מראה סימני הבשלה לגמילה... מה כדאי לעשות? ראשית, לקנות ספר או שניים בנושא (מומלץ "סיר הסירים", אפילו שהוא כבר עתיק; מהנה מאוד לקרוא בספר "סיר" ועוד) ולהקריא לילד. כמו-כן, אפשר לקנות סיר לבובות ולשחק עם הילד בבובה שעושה קקי ופיפי בסיר (כן, רלוונטי גם לבנים). לאחר מכן, לתת לילד/ה להסתובב ערום בבית ולהציע לו כל חצי שעה ללכת לשירותים לעשות פיפי. לקחת בחשבון שלפעמים לוקח לילד/ה זמן עד שהוא מרגיש מתי הוא צריך ללכת לעשות פיפי, אז כדאי לתת לזה זמן וכמובן, הרבה סבלנות. והעיקר, לא לכעוס אם "מתפספס" ולומר לילד שאתם בטוחים שהוא יצליח להגיע לשירותים או לסיר בפעם הבאה.
עוד עצות לגבי גמילה וקשיים בגמילה מחיתולים בהמשך.... |
|
|
אם אתם רוצים שהילד שלכם יראה פחות טלויזיה, זה לא מספיק רק לאסור עליו להמשיך בצפייה. כדאי מאוד להציע לו אלטרנטיבה. למשל: גן שעשועים, פאזל בחדר וכו'. דורש מאמץ, אבל שווה את זה... |
|
|
על מנת שילד ילמד לאהוב ירקות ופירות, כדאי לשים אותו במנשא מגיל צעיר בזמן הכנת הסלט. בגיל שנה הילד יכול לשבת על השיש לידכם וניתן לתת לו משימות קטנות כגון הוצאת הגבעולים הקטנים מהעגבניות. בגיל שנתיים הילד יכול לקלף ירקות, בגיל 3 לשטוף אותם ולחתוך עם סכין חד פעמית וכו'. באופן כללי, ברגע שהילד שותף להכנה, ההתלהבות שלו מאכילתו של אותו מאכל תהיה הרבה יותר גדולה. |
|
|
לתת לילד להרגיש את הרווח שיש לו בהיותו גדול. לדוגמא: לתת לו לעזור עם האח הקטן. (הבאת חיתול, נתינת מוצץ). במקביל, להשאיר לו תחום בו הוא יכול עדיין להיות קטן (בקבוק, מוצץ ופינוקים אחרים). |
|
|
|
|
1 
